אני כבר חצי שנה מתמוססת לי בתוך בועת הפתעה מלטפת. הפתעה שקוראים לה רחל ורשבסקי. לקח לי כמה ימים לרדת מהריחוף שהייתי בו ביום ההוא ולעכל את מה שעברתי, את הדרך שעשיתי. זה די הלם כשפתאום כל מה שהרגשתי בתוכי כל השנים שאני צריכה יכולה להיות, מקבל צורה ושם והגדרה והופך לאמיתי ואשכרה ישים. רחל האשה, רחל האדריכלית, רחל אשת העסקים היזמית, רחל הנוצצת ובועטת, רחל הדופקת ברגליים עד שאת לא יכולה יותר חייבת לקום לדפוק יחד איתה... את התגלית לי הפתעה בעלת מיליון שכבות מלטפות, בועטות, צובטות, נוגעות, חודרות, אמיתיות, רגישות, אמיצות. כמו שהקופסה הזו שהענקת לנו בסיום הקורס מכילה בתוכה הפתעות מפנקות, כך גם לאורך הדרך דאגת להפתיע כל פעם בעוד משהו ועוד אינסייט, ולראות אותי וכל אחת מאיתנו כל דקה. ולשים לנו מראת האמת בפרצוף, להראות לנו מה באמת אפשר ולא רק מה חשבנו שאפשר. הפתעת אותי רחל בכמה את אמיתית.לפעמים מבחוץ זה נראה שהכל שיווקי, הכל כדי למכור, כולנו הרי משווקות ומוכרות את העסק שלנו כדי להכניס כסף. אבל אצלך זו שליחות. הכסף תמיד על השולחן בלי להתבייש ובלי להתבלבל(ולמדתי ממך שאני לא צריכה להתבייש בזה), אבל זו לא המטרה.המטרה שלך היא תמיד המעשה.