בשאלות האלו נייצר תודעה שתוביל את הלקוח לרכישה ונשאל אותו או אותה שאלות על סיום הפרויקט. למשל, מה תרגישי אחרי העיצוב? זה לא משנה אם הלקוחה תסגור עסקה או לא, עצם זה שאנחנו מדברים איתה עתידית על האפשרות נוטע בה את המיידסנט שעיצוב בליווי שלנו הולך לקרות. אנחנו ממשיכים, כמה מגבות יש לך? איזה מגבות את אוהבת? איך התאורה הולכת להיראות? אוהבת בית מואר או תאורה נמוכה? את רוצה שלנכדים יהיה מקום לשחק? עם פרקט או לא? איך את אוהבת לנקות? כמה אתה אוהבת אקונומיקה מ1-10? (טיפ: אהבה גדולה לאקונומיקה תעיד שהיא לא תבחר בפרקט). 

השיחות האלה צריכות להיות מקצועיות ונעימות. הלקוח צריך להרגיש נוח להיפתח ולספר לכם על עצמו כדי שתוכלו להכיר אותו כמה שיותר, למכור בהתאמה לסוג הלקוח וליצור קשר אישי. לכן, אני מכניסה באופן אוטומטי לשיחה פרטים אישיים מהחיים שלי שגורמים לצד השני להיפתח. אני מספרת על רומי, הילדה שלי בת ה-3 ושואלת, יש לך גם ילדים? זה תסריט שיחה שהוא מובנה אצלי. אני מזכירה לכם, שכל התנהלות המכירה היא כמו להיות בתוך משחק. לכן, שחררו את הפחדים, מה כבר יכול לקרות? אנחנו משחקים.

בתמונה: מתוך סגירת מעגל במסיבת הסיום של מעצבים הצלחה לעוד פרטים על התכנית כאן